אני "כלואה" בתוך מעטפת חיבה ואהבה
מסביבי אנשים רבים
אך בכל זאת אני לבד
הרגשת בדידות שוררת בתוכי
אני רוצה להיות אתם
אך מרגישה קצת לא קשורה
הם מנסים לעלות בי שמחה
אבל נכשלים בניסיונם
כי אני קשה להבנה.

אתמול כשזה קרה
רציתי לעזוב ולברוח
פשוט להרים רגליים
ולהיות במרחק עצום מכאן.

אולי אני "חולה" אולי אני בסדר
זה לא כל כך ידוע
אם אני קיימת במציאות או בדימיון,
אולי אני דמות מצויירת בעיפרון
שכתובה ללא רוח חיים ורגשות
ושעושה מה שאומרים לה כמו בובה על חוט שמנווטים.