|
זוכרת ת'ימים
איך היינו כה תמימים
חרטתי את שמך על ידיים בוערות
נשקתי למצחך עם עיניים קצת דומעות
זוכרת הפסקה
לבד שם בפינה
שוכבים מחובקים
נהנים מהחיים
פתאום מריבה
כוס נשברה
אף אחד את השברים לא קם לאסוף
זוכרת? שם התחיל הסוף.
שיר שני שלי בבמה.
מקווה שאהבתם.
תגובות יתקבלו בברכה. |
|
|
שאלה למנכ"ל תבל
דיגיטל
מה עדיף
ממיר מכובה
או ממיר מודלק?
אנתרופולוג
קליני חוסך
בחשמל |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.