|
זוכרת ת'ימים
איך היינו כה תמימים
חרטתי את שמך על ידיים בוערות
נשקתי למצחך עם עיניים קצת דומעות
זוכרת הפסקה
לבד שם בפינה
שוכבים מחובקים
נהנים מהחיים
פתאום מריבה
כוס נשברה
אף אחד את השברים לא קם לאסוף
זוכרת? שם התחיל הסוף.
שיר שני שלי בבמה.
מקווה שאהבתם.
תגובות יתקבלו בברכה. |
|
|
פעם שמעתי על
איזה בחורה אחת
שקראה לכלבה שלה
"דייויד" רק
בשביל שהיא תוכל
לקרוא בקול
"דייויד,
בואי".
והיום אני חושב
על הבחורה הזאת
ואומר לעצמי,
קיבינימט.. עד
היום כל פעם שאת
קוראת לכלבה שלך
לבוא את צריכה
להזכר במשחק
מילים הדבילי
הזה?!!
בקיצור, אנשים
תחשבו טוב טוב
לפני שאתם עושים
את השטויות
האלו!
אחד שאכפת לו. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.