הייתי הולך על גבעולים,
מנסה לא לשבור כלום.
הייתי צועק מילות סרק,
רק כדי להיות.
ובעיתות מחזור
בעיתות גאות,
הייתי שיכור מכוח,
שרתי שירי שיכורים
חרזתי מילה לתחושה
פיזרתי עפרות זהב לכל עבר.
הייתי שומט אותן,
בנדיבות של יום אחרון
ומיד כשאזלו מיידי
הייתי חוזר להלך,
בשקט
מובס ועצוב
בוהה, פקוח עין,
קמוט מצח
חורז קלישאות הבל
חש מוות
חש דיכאון
נועץ טרפי בצוקי הסוף
וצועק מפוחד, אל תוך גופי
צעקות חומצה
17/6/04
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.