|
כמה יפות הן הדרכים בהן צעדנו
כשהאש אחזה בלבבינו
כמה יפים הם השירים ששרנו יחד
כשהחזקנו אש בעצמותינו
כמה יפים הם הנחלים איתם זרמנו
כשהמים ליטפו את כפות רגלינו
כמה יפה הוא הרגע אותו נצרנו
כשידענו שזהו רגע נכון |
|
|
-אבאש'ך ערומקו!
נכון? תמסור לו
ד"ש! כמה זמן לא
ראיתי אותו!
-סליחה, אני
מכיר אותך
מאיפושהו?
-מאוסם! אני
התינוק של
הבמבה, הייתי עם
אבא שלך בסדיר.
אפרוח ורוד מציג
את אחד המקרים
היותר הזויים
בהם יצא לו
להיתקל השנה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.