|
מיום ליום אני נהיה כמוהו
לא סובל ת'מחשבה
שבעוד שנה שנתיים
אראה אותו מול המראה
קם כל יום בבוקר
בהרגשה של נקמה
יום אחד כשלא ירגיש
אעצור לו את הנשימה
סוף לפיצול של אני ואני
באותו רגע אחזור להיות עצמי
חלק אחד של השלם
ואז בין רגע אני אעלם
ואצחק על כולם מהשמיים
אחד ועוד אחד כבר לא שווים שתיים |
|
|
בקבוק מי עדן,
מבחנה וטבק.
פות מעושן. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.