|
מיום ליום אני נהיה כמוהו
לא סובל ת'מחשבה
שבעוד שנה שנתיים
אראה אותו מול המראה
קם כל יום בבוקר
בהרגשה של נקמה
יום אחד כשלא ירגיש
אעצור לו את הנשימה
סוף לפיצול של אני ואני
באותו רגע אחזור להיות עצמי
חלק אחד של השלם
ואז בין רגע אני אעלם
ואצחק על כולם מהשמיים
אחד ועוד אחד כבר לא שווים שתיים |
|
|
"הבל הבלים אמר
בועז, הבל הבלים
הכל הבל:
מה יתרון לאדם
בכל עמלו שיעמל
תחת הבמה? כותב
הולך וכותב בא,
והבמה לעולם
עומדת. (...) כל
הסיפורים הולכים
אל הבמה, והבמה
איננה מלאה, אל
מקום שהסיפורים
הולכים שם הם
שבים ללכת"
הבמה החדשה, ספר
בועז, פרק א,
פס' 1-5
ארגנטינאי כותב
תנ"ך לעמים |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.