|
הולכת על החול
נזהרת
לא למחות את עקבות הציפורים
אני חושבת
תסתכלי על החיים שלך
כתם נערם ומשתטח
מגובשש
לא תוכלי להכילו
ולא תוכלי להשיבו -
נפרשת-מתקמטת
רהויית חשש
מנסה להידקק אל סימן צרוף
אני דורכת צעד-צעד
את המרחק שלא אוכל לעוף. |
|
|
הכי כיף בלהיות
צעיר זה להבין
את זה אחרי עשור
כשאתה כבר לא.
ק. מרכוס, כבר
לא ילד אבל
מזדקן. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.