לא בשמיים נגעתי
גופך היה די והותר
לא לכוכבים הבטתי
עינייך היו יפות יותר
לא הרבה ממך דרשתי
תמיד ידעתי לוותר
לא הרבה ביקשתי
רק איתך להישאר
לא הייתה לי ערבות על שום דבר
לכן הלך ולא חזר
ואני בוכה
ואני אף פעם לא הייתי
בטוחה בשום דבר
כמו שהייתי בך.
לא אלייך דיברתי
רק לכרית סיפרתי כל מה שקרה
אף פעם לא הבעתי
רק ישבתי, כתבתי למגרה
לא יכולה לשכוח
כבר נגמר לי הכוח לנסות
ורוצה רק לברוח
שיכורה מהכוח שאין לי ואין לי מה לעשות
לא הייתה לי ערבות על שום דבר
לכן הלך ולא חזר
ואני בוכה
ואני אף פעם לא הייתי
בטוחה בשום דבר
כמו שהייתי בך.
מסתכלת למעלה
האהבה, מה קרה לה? היא הייתה כל כך יפה
היא לא ממשיכה הלאה
השתיקה היא נאה לה, היא כל כך עייפה
ואנה נלכה?
מחפשת ידייך, מגששת לאור נרות
ורוצה רק אלייך
לשוב אל זרועותייך הסגורות
לא ביקשתי שתבטיח
כי חשבתי שנצליח להחזיק מעמד
באמת לא חשבתי
שאתה, שאהבתי,
תשאירני לבד
לא מעכלת
אדישות לא נסבלת וקרה כמיתה
ומלודיה של עצב
מחלישה את הקצב,
נמוגה לאיטה
איך ברגש נפלתי
במדרונותיו התגלגלתי, ואני לא יכולה לקום
פעם הכל היה פתוח
רק אתה היית בטוח
ועכשיו כלום. |
