ארבל הכרמלי / הרהורי אהבה |
בשעה מהורהרת זו
שאני מנותק מהכל,
את נמה את שנתך
ואני מתבונן בך ומתענג
על צל האהבה שאני משרה עלייך,
ממתין ליקיצתך עם חיוך אליי
ואז נקשיב לציפורים יחדיו,
נהיה מכושפי חושים
טמירים ונעלים
מעבר לכל הררי הקשיים.
17/06/04 ©
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|