עייפתי מלוא המרץ
מנוחתי סערה בחלומות
נחתי נותרתי ללא שמץ
כוחותיי הדלים עושר המחשבות .
רצתי והכל דמם עמד מלכת
הלמתי ושפתיי אדומות
השענתי במרחב אוזן קשבת
נשימות יורדות עולות ועומדות .
בגופי עוד דלוק ניצוץ או הבזקים
ומעיני רואים מחזות מוכרים וידועים
באוזני עוד שמעתי קולות רועדים
וממרחק האופק ניצוץ טל בין הימים .
והאחד נותן לשני עוד לוקח
והיום לווה ללילה חשוך כוכבים
ומבט עצוב הופך מיד למבט שמח
הכך יבנו סיפורים או שירים.
ואני עייפתי מלספר תולדות
אמרתי לכל: רישמו, אל תאבדו
כבר עבר עולם חלפו כמה דורות
כל מה שהיה נותר עם או בלי סיפור .
ואני רק אני עוד חוזר למחוזות
של צעקה, צחוק וריצת נעורים
אמרתי: עייפתי כוח לגדולות
ורק ירוק נועד לאהבה, אהבת חברים . |
