חן מענית / מסע לפולין - קיץ 1993 |
גם מטרבלינקה.
שמיים כחולים,
שמש חמימה של שלהי קיץ,
ואני נער מאוהב
עומד ושר בתקווה.
עוצם את עיני,
מסיר חולצתי מעלי
משתדל בכל כוחי לחוש את הקור
מתאמץ בכל מאודי לזכור
ולא יכול להסיר מעלי
את זכר אהבתי,
הסמוכה לצדי,
מצווחת ככבשה שחוטה
ובכשרון זיוף רב
את "כל עוד בלבב"
ואני זקוף
וגאה
ואסיר
תודה
על שהיטלר בחר דווקא בי להיות באושוויץ עכשיו.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|