דרור שושן / חרדת פתיחות |
מתערטל
עור קשה, כמעט נובל,
מושל, נמס
מתמוסס אל תוך החום
רק אל תסתגרי לי
בסופו של יום
את כולי הבאתי לך
על מצע זיפים וכרך
סדק יין, שמץ קרח
ותהום של איש מוטח
נחבל
ומתמוסס
רק אל תחסמי לי
רק שאכנס
מובל אל תוך השקט
גיליתי לך הכל
ולא שאלת, ראית בי
את כל שאיני יכול
כמרבד
פרוש מולך
רק אל תבקשיני
שאלך
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|