וילדה הייתי ,לבושה הייטב...

ועכשיו (סיפרו לי ) אנוכית ,ועם לב רעב...

ברחתי בליילות, חיפשתי משמעויות,

ומגיל כה צעיר כבר יכולתי לחוש כאב...

אמא, אבא לא הרגישו, התרחקתי...
ולא ידעו כבר איפה... לא הצליחו לראות - מולם ניסגרתי.

שדים ורוחות, וכל מיני בעיות שליוו אותי,

חיפשתי אור- את החמצן שינשים אותי..

וכולם אומרים שהיא נראית אחרת, לא כמו שהיא מתארת...
שזה היה נראה להם ברור שהיא תלך על ה- איפור...

אבל בא לה למרות הכל- למרוח את כל היופי...
ולא לחוש בושה ממה שהיא...

והעדינות שלכם קל כל כך לזהות בה...
זו לא הילדה שנמצאת בפנים...

זו עדינות מסוג אחר! לא כמו שאתם בה מבחינים.

תמיד אותי יתפסו ראשונה ,תמיד לי ינחיתו קושי!

גודל השיעור הוא יוצא דופי...

שמי יעל, ולא יולי...

הצעות נוספות - אשמח אם תשלחו לי...