בפנטזיית הטירוף שלי, אני חופשיה. נקיה, טהורה. מהלכת בכותונת
לבנה ושקופה. לא מוטרדת מדימוי גופי. שיער ראשי מגולח, ושיער
גופי צומח פרא.
אני כותבת כל מחשבה שעולה בראשי, ללא מודעות למושג "הנמען" או
"הקורא". החוויות הן חושיות ונטולות ניתוחים מכבידים. אני לא
זקוקה לקיום אינטרקציה עם אנשים אחרים כדי להיות מאושרת. אין
בי דאגות לעתיד, ואני לא מסוגלת לתפוס את המושג "זמן".
אני אוכלת כשאני רעבה, שותה כשאני צמאה, ישנה כשאני עייפה.
ידיי מפסיקות לרעוד, או שהרעד לא מטריד אותי. אני מפצלת עצמי
לאלפי יישויות סותרות שחיות בתוכי בכפיפה אחת, ואני מנצחת
עליהן כמו על תזמורת פילהרמונית. אני בוכה כשעצוב, צוחקת
כששמח, צורחת כשבא לי. אני נפש חופשיה מכבלים חברתיים,
מדכאונות ממסדית ומסוציאליזציה כושלת. אני בתוך חלום בתוך חלום
בתוך חלום שאין לו סוף. אני שותקת כשאין לי מה לומר, ומדברת
ללא הפסקה גם אם איש לא מקשיב. אני ילדה, גבר, אישה ונער
מבולבל. וורידי בולטים ומחוררים, ואני מטושטשת וחדה כאחד. קרני
השמש מפלחות את גופי העייף.
בפנטזיית הטירוף שלי, אני חופשיה.