נועה לוין / זמן |
[צבע נקלף מעל קירות וספסלים
נותרים דוממים עת כוכבי התקרה מתמוטטים,
קשורים בחוטים חלשים לאינסוף,
זהירות, אל תפלו, נא קפאו]
סובבת קרוסלה בגינה ברמת אביב
[איש לא רואה קרוסלה, אזי מסתובבת?]
יאורו את האיש הצופה,
פה, אדוני, בכיכר הזאת,
אין קרוסלה, ואין צופה,
ואין גינה ואין כוכבים.
הזמן הולם ולא מותיר חותם.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|