מיכל גור / אנשי הכמעט |
אנשי הכמעט
לבד, כמעט.
והם כמעט מחייכים
אלי.
אנשי הכמעט
שהם כמעט לבד
וכמעט מצליחים
להרדם
והם כמעט אוהבים
וכמעט אהובים
וכמעט יכולים
לבכות
והם תמיד
בשוליים
שם כמעט לא
רואים אותם.
ובסוף הם רק
כמעט מתים
כי אף אחד לא
זוכר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|