הזהב הלבן / ושניהם |
לפני שעלים כיסו את מערומיהם
ממש כמו בבראשית,
כביום היוולדם עירומים גופיהם
ועיניים נעוצות בעיניים,
והתשוקה בעדנה מתעוררת
ואצבעות סוקרות גוף,
והתשוקה פתאום לוהטת.
והנה נפגשות השפתיים,
ברכות, בתשוקה, בכאב עדין
ולשונות טועמות חוויה
את הכאב
את ההזדקקות
וגוף לגוף נצמד בצמא
וגוף מתחכך בגוף בתקווה
ביאוש
בתאווה
והוא רוצה אותה
והיא רוצה אותו
ועל זאת נאמר:
"לא טוב היות האדם לבדו."
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|