הזהב הלבן / להאיר את דרכך |
עששית דולקת בחלון ביתי,
להאיר את דרכך אל דלתי,
כי בלעדיך גוועה נשמתי.
אליך כל-כך התגעגעתי...
אהבתך לי כאור יקרות
המאירה את עולמי
גן-עדן שלי וגם גיהינום...
העולם מדהים ביופיו לצידך,
אך אפל הוא ומכוער בלעדיך.
כי אהבתי אותך,
כי גברו געגועיי אליך.
אהבה של שנים ארוכות
אהבה יקרה מכל
אי-אתה?
כי ביקשתי אותך
ורק אותך.
ולא אף-אחד אחר.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|