ראיתי את רונן, חבר שלי, מתנשק עם חברה שלי, אפי, אז הלכתי
הביתה והבאתי את הברטה של אבא שלי, שהוא בדרך כלל מחביא במגירה
של החזיות של אמא שלי. זה מוזר כי בכל הסרטים מחביאים את האקדח
במגירת גרביים. את הכדורים לקח לי קצת זמן למצוא. מצאתי רק
שלוש, אבל זה בסדר, גם שניים היו מספיקים לי. רצתי חזרה לפארק,
הפעם עם הברטה. צעקתי לרונן שהוא היה עסוק בלהיות עם אפי. רונן
ואפי הסתכלו עלי ולשניהם היה מבט שלא יכולתי לסבול. שניהם
הסתכלו עלי ולא דברו. אני יותר התמקדתי ברונן, כי הוא חבר שלי
משאנחנו תינוקות. נולדתי סך הכל שבוע לפניו והמשפחות שלנו תמיד
היו ביחד. גם כשהמשפחה שלי עברה לשכונה אחרת, ההורים של רונן
מצאו דירה באותה שכונה. על אפי לא הסתכלתי הרבה כי אותה אני
מכיר רק חודשיים וגם זה באולי, אבל רונן...
''תקשיב א...'' לא נתתי לרונן אפילו להמשיך את המשפט.
פתיחת הפה של רונן בעצם סימלה את פתיחת הניצרה שלי. הוצאתי
במהירות את הברטה ויריתי ברונן
כדור אחד בחזה ועוד אחד בכתף ימין. רונן התחיל לבכות כמו ילדה
קטנה, בזמן שהוא נשכב על הסדין שעליו הם ישבו בדשא. הסדין
התמלא בכתמי דם ורונן בכה כמו ילדה קטנה.
אפי התחילה לצרוח. גם היא התחילה לבכות, אבל היא הייתה קפואה
מדי מכדי להתחיל לרוץ.
יש לי עוד כדור אחד. זה מה שצריך כדי להשתיק אותה? היא רק
מעצבנת אותי. יריתי את הכדור האחרון באפי. הוא פגע לה בבטן וגם
היא התחילה ללכלך את הסדין.
הסתכלתי על שניהם. ידי התקמצו לצורת אגרוף. זה לא הגיוני ששתי
ידי תהיינה קמוצות, כי ביד ימין יש לי את הברטה. מבלי ששמתי לב
הברטה נפלה לי מהיד. כנראה שהבנתי מה עשיתי.
שמעתי את הסירנה, אבל עדיין חיכיתי כמה שניות. חיכיתי שרונן
יפסיק לבכות כמו ילדה קטנה. רונן הפסיק לבכות.
הרמתי את הברטה מהדשא והתחלתי לרוץ. לא היה לי מושג לאן אני
רץ, רק רציתי להגיע למקום שבו אני לא אשמע את הסירנה. נכנסתי
לאיזה בניין, לתוך מקלט. הסירנה הפסיקה.
חשבתי שאני בינתיים מוסתר כי הסירנה הפסיקה. עצמתי את העיניים
בניסיון להרדם. זה, מן הסתם, לא הצליח. עכשיו אני יודע למה
הסירנה הפסיקה, זה בגלל שהשוטרים יצאו מהניידת. הם נכנסו
לבניין. אחד מהם תפס אותי בכתף והכריח אותי לקום על הרגליים.
עיניו נפתחו בתדהמה כשהוא ראה אותי. הוא הכניס אותי לניידת
כשעל פניו היה מבט של אכזבה בזמן שהניד את ראשו לצדדים.
במשפט הרשיעו אותי בטענה שהייתי סכנה לציבור, ניסיון לרצח
כשיריתי באפי ורצח מדרגה ראשונה כשיריתי ברונן.
בינתיים אני בבית. בבית המשפט אמרו שאני אתחיל לרצות את העונש
אחרי שיהיה לי יום הולדת שלוש עשרה. |