לפעמים אני חושבת
שכל הזמן אני מנסה לחשוב
איך לא להיות
עצובה.
וזה משגע אותי, כי מה הטעם
לנסות
להסתיר
ולהסתתר
מאחורי כל הרעש הזה?
כשאפשר פשוט להפסיק הכל
בשניה אחת של
אומץ.
שניה אחת של חוסר התחשבות,
של אנוכיות,
של כלום, פשוט כלום.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אהבתי צפיחית,
אהבתי גם
חרגול,
אך את סבתא שלי
קשורה לכיור
בבגדי עור
וצורחת "עוד,
עוד" אהבתי יותר
מכל
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.