אני לא יודע כבר מה לחשוב, אני רק יודע שדברים לא היו צריכים
להיות ככה.
רציתי רק לומר לך שאני מצטער, מצטער על זה שלא החזקתי מעמד עוד
קצת, אם לא הייתי מתפרק באותה נקודה אז היה הרבה יותר קל.
את לא אשמה, אני מרגיש אשם על זה שכעסתי עליך. הייתי צריך
להבין אותך, אחרי הכל הייתי במצב בו את נמצאת. אני תמיד אמרתי
שאם בן אדם עושה משהו כזה אז אחרים צריכים להאשים את עצמם.
שכחתי את המשפט הזה. שכחתי כי היה לי קל יותר להאשים אותך. אבל
אני אשם. אני אשם כי לא הייתי שם כשהיית צריכה. אני אשם כי
התרכזתי יותר מדי בעצמי. אני מבין אותך. אבל עכשיו אני מבין גם
את הצד השני, הצד שמעדיף לכעוס ולא להבין.
אם רק הייתי מבין דברים לפני שהכל הדרדר, אבל ממתי אני פועל
בזמן?


סליחה...