מה נותר מבין חורבות נעוריי
מילה, אהבה, פנים יפות.

מאות שפתיים, עיניים, אוזניים
ולו אחת התשמע ברחשי ליבי
בנסתרות רוחי.

לבל תדע מצבי רוחי, תשוקותיי, תקוותי.

הנותר לבדי, בדרכי, בעיניי.
ליבי אשר נותר בעבר
נפשי אשר משתוקקת לחזור.
שמחתי ששכחה מזמן.

ותקוותי.

תקוותי שלעולם כניצוץ, כאלוהים.
תנחה דרכי, תשרה שלווה על רוחי.

ואדע שהיום רע, מחר אף גרוע מכך.
אך לאחר עידנים של זמן, חיים שלמים.

ליבי יהיה שלם.
אהבתי תצמח
תקוותי תפרח

ייאושי ישכח.

לא שכמו היום.
השמש זורחת, אך לא בשבילי
אנשים מדברים, עובדים, חיים.
אך לא בשבילי.
את, לא בשבילי, צער.

מה נותר מבין חורבות נעוריי.
נשיקה, אהבה תמימה, מבט עיניים.

המון מבטי עיניים, רגעים שנלכדו.
נחרטו, נצרבו בראשי לעד.

מכן, כל אחת ואחת מכן.
מבט אחר מבט מוחי סוקר.
אהבה.

אכזבה.

ייאושי גובר לבל יעלם.
הוטמעתי ברעש. בהילולה.

אין אני מרגיש ולו בדבר.
ממתין אני, בסבלנות אין קץ.
למבטך, מי אשר תהיי.

אוהב אותך לעד, אחבקך ולא אעזוב.
מי אשר תהיי.

עולמי חרב, עם נעוריי. עם הזמן.
זמן כמו תיקתוק שעון אין סופי.
כסמל למעגל החיים ההולך ומתקצר.

אהבתי כמהה לצאת, אך שוכחת עם הזמן.
שחיקה.

שחיקה אין סוף.





אולי אתם תוכלו לעזור לי לתת לשיר זה כותרת, זה "השיר ללא שם"
ראשון מבין מאות שכתבתי, פעם ראשונה שאיני מוצא שם.