אני, שכבר התחלתי לחוש את מגע השערים
שערי שמיים שלגהינום מובילים
החזקתי בחבל אך ללא החלטה בידי
כבר כמעט הרגשתי את החום, הזיעה שעל אפי
אך לבסוף התחרטתי, כי לא הייתי בחדר לבד
צפית בי, מלמעלה, מלמטה, הסתכלת מהצד
מנעת ממני את דרכי הקצרה אל הלא נודע
אבל שלחת לי מושיע, שיפחית לי את הרע
לא הוקרבתי כקורבן בגיא בן הינום
לא נשלחתי אל חום הגיהנום
הזיעה שעל אפי לא הייתה צריכה להתנדף
נשלחה ידך אל גופי, הונחה על הכתף
זה הכל בגללך, שנשארתי כאן
פה, על הקרקע, הרבה יותר מסוכן
אך נתת לי זוג אחר של כנפיים
זוג שלא חשבתי לקחת לבינתיים
התפתתי באורם הלבן המסנוור
הן שייכות לזה שעל חיי שומר
הוא שלקח את הרגש שהגביר את הכאב
המיר אותו באהבה, ואת מפתח הלב
זרק למעמקים, לחלקם הכהה של המים
מונע ממני לברוח לקפוץ אל השמים.
אצלו נמצא החץ ששלח לי קופידון
קרוב לליבו, נשמר אצלו כפיקדון
כך קנה את חיי הקרים,
כאשר העניק לי רגשות חסרים. |
