[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







סימון אריק
/
לעת חורף

הנה זורמות להן כבר רוחות החורף המבושש להגיע השנה,
בקרוב תשוב הסיבה להתהדר בעורות ובברזלים מלובנים
להשחיז ציפורניים מטופחות ולשוב לאחוז באותם כלים נשכחים

כי האמת לא סתם משחיזה את עצמה למול מחשבות שיורדות לטמיון
כל אימת שהנשמה בתוכך מתחזקת ומצליחה לרגע לעמוד איתן וזקוף
האנשים הקטנים מסביב קוראים לך לשוב אליהם לתמיד
ואת כבר לא מסוגלת להבחין, מי קורא לך לבוא ולחבק
ומי זה שקורא לך רק בשביל לגזום ממך את עלייך
במחיר תשוקתך.

כל פעם כשאת על הריצפה, מעורפלת חושים
גוללת מבט אוהב של עונג שמהול ביאוש
להבחין באוהב ואוייב שמפשפש בקרבייך
מצפה אולי להגיע למשוש סודותייך

ואת תוך כדי עבודה כבר לא באמת מבחינה
ואת תוך כדי הרבעה כבר לא באמת שפויה מספיק להבין
מעדיפה פשוט להפנות פנייך בדממה אל הכר
הנה בין עבים של שדה הקרב את יודעת שתחיי בעצם לנצח
כרוח רפאים המזיזה תודעות משנתן ומעוררת מתים מרובצם

ועדיין את כלואה בתוך מסגרת דמיוניות
אי שם בתוככי פריים חולני שבנה עבורך משורר אלמוני
קוראת בקול אילם לעזרה אותה איש פשוט לא ישמע
ממתינה בציפייה לרגע בו סוף סוף תתגשם האימרה
שהעבודה באמת משחררת

ואז בין עבים של זעם ושל רוגז
האופפים רגעי פיכחות גוועים
רועדת קלושות, מטפטפת נוזל אדמדם מהול בתשוקה
כאשר הקול המהדהד בתוכך בעצם אומר אין תקווה
חשיפה נוספת רק תזעיק שדים אלומים
לפיתחם של חייך
מקום מרבצם של סודות אפלים

מגעים המוניים באלפי תשוקות ובאלפי תודעות
עירבוביה של מיצים זרע ואובדן כל חושים
טיפין טיפין תיגררי לתהומה של זדון
לבורות מלכודות וקברים אותם את חופרת
ברגעים טמאים של חוסר ריכוז נחשף האבדון

מביטה בזדון הקורע ממך את נשמתך
לאלפים של גזרים
אישיות מתבקעת בבתולין אטומים
ואז כזאבים של הנפש  
מושכים הם אותך מכל הכיוונים
באלפי זרועות האוחזות סכיני מנתחים
ועיניים בוחנות את העיוות החולני של הטבע
כבת צחוק מתגלגלת
תיטמעי בתמונה הכוללת
כאחות הקטנה חסרת הזהות
תחת עינם הבוחנת של שודדי נשמתך

ועכשיו,
אורות כחולים שוטפים את הרקע
פנייך עדיין אדומים וזורחים
עינייך משתקפות במראה כצמד שדים ארורים
חיוכך כה מתוק ומצד שני כה מזוויע
מסתיר גועל בשיפולי שפתותייך
מבליטה ומדגישה ניצוצות של קמטים ראשונים
ואז שוב ירד הלילה לקול הלמות פטישים ותופים
תחמשי את נפשך שוב במחסנית מלאה כדורים
את שדייך תסתירי תחת שכבות שחורות
של חולצות גברים מיוזעות
את ריסייך תעלי בלהבי אש מוצתים
אי אז
חלומותייך יחדלו מלהיות עוד ציורים מופשטים
כאשר תיטמא נשמתך בין שוכניה של סדום
אחת תהפוך לאחד
ברמיסה חייתית
בינות שודדי תמימותך
רוחו הקרה של החורף תקפיא
את זעקת האש בליבך
בעודך נוקמת
בגזל נשמתם
בבואתם ורוחם
של גוזלי נשמתך.








loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
וואו!!!
תודה תודה!
אני כל כך מודה
לכם שפרסמתם את
הסלוגן שלי.
למי אני מוצצת
קודם?





זאת שמחפשת
סיבות להזדיין


תרומה לבמה




בבמה מאז 15/9/04 13:28
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
סימון אריק

© 1998-2018 זכויות שמורות לבמה חדשה