מחשבות עליך משאירות אותי ערה בלילות וכשאני ערה בבקרים אני
חולמת על כל מה שהיה בין שנינו ומשחזרת את הכל בראשי אני עדיין
לא מבינה מה קרה ומה הפריד אותנו ולמה נתתי לך להיעלם לי ולא
לחזור מאז.
דברים מוזרים קרו לי כשלא היית איתי והם עברו בלעדייך למרות
שאמרת שתמיד תהיה איתי כשיקרו לי דברים, היית צריך להיות שם
כדי לראות את השינויים המתחוללים בליאורה שלך. בעצם כבר לא
שלך.
תמיד אהבתי אותך גם ברגעים ששיקרת לי הצלחתי לאהוב אותך למרות
שמלאכים לא אמורים לשקר ואתה היית המלאך שלי, ותמיד האהבה
הייתה אינסופית כי אהבתי אותך בתור אח, ידיד, רע, חבר. כנראה
שלא אהבת אותי בכלל ואני תמיד מצליחה לשאול את עצמי אם הקשר
שלנו היה אמיתי כמו שאני נוטה לתאר אותו לאנשים אחרים.
"מתי תשתחרר מהתופת מלאך" ציירת לי על הדלת ועניתי לך שכשאתה
בסביבה אתה מוציא את הטוב שבי וזה לא עזר ועזבת אותי לחיים
בלעדיך.
אז קפצתי למים והשתניתי ואני כבר לא נותנת לאנשים אמונה שלמה
מאז שעזבת אותי, בעצם אני כבר לא כל כך בטוחה שאני עדיין אוהבת
אותך, וכל מה שאני יודעת בבטחה זה שפגעת בי וקרעת את ליבי
מתוכי ועדיין לא התגברתי עליך, בטח היית אומר לי עכשיו משהו
בסגנון "את מדברת כאילו את בהלוויה" ואני אנסה להבין למה אתה
ממשיך להתנהג כאילו כלום לא קרה.
אז אני מקווה שתחייה טוב גם אם זה בלי התמיכה שלי ואני מקווה
שאני אתגבר עליך מתישהו, אולי לא עליך אבל על האכזבה. |