לפעמים, אני עוצמת את עיני ומדמיינת עולמות,
לפעמים בצבעים ולפעמים, בשחור לבן.
לפעמים, אני מוסיפה אנשים מיוחדים,
לפעמים נחמדים ולפעמים, לא כל כך.
כשאני מדמיינת, אני הכי חזקה,
אני שולטת בכל וקובעת גורלות.
לפעמים, העולמות שלי חשובים ורציניים ולפעמים הם מאוד
מטופשים.
אתמול דמיינתי עולם שיש בו רק 4 דמויות, לא אנשים.
היה קוף אחד שובב וקרוקודיל איום וכלב קטן ואפילו שפנפנה.
מטרת הקוף הייתה להתעלק על כל אחת מן הדמויות ומטרת הדמויות
היתה להוריד אותו מעליהן.
כן, עולם טיפשי.
היום, חלמתי על עולם של עוד מליון שנה, הכל היה מתקדם ומוזר..
אפילו העלילה הייתה יפה..
כן, עולם רציני.
כל פעם, לפי רצוני האישי, אני מדמיינת עולם, עולם בשבילי.
ולפעמים יוצא לי לחשוב, על מה היה קורה אם ובכלל העולם היה
מציאותי,
הייתי ממש כמו אלוהים, בוראת עולם משלי..
ואולי אנחנו בעצם, רק הדמיון של אלוהים?
חלום נצחי...