עם עין שחורה
וסחוג בנשמה
נכנסת אל חיי נחמה.
בצעד קליל
של ריקוד תימני
כבשת את ליבי נחמה.

בצלחת חמה
של מרק תימני,
בחילבה טובה מתובלת,
נפלתי שדוד
בקרב האבוד,
בטעם של עוד,
את אותי מבלבלת.

בשיער מסולסל
שחור כפחם
ובצליל מתנגן
של החית והעין.
יופייך נאצל
בעורקייך דם חם.
לא יכול עוד לחיות בלעדייך.

הטרפת את חושי.
התהפכה דעתי.
כמו יין נושן
ממנו לגמתי
ומבלי להרגיש
הפכתי עורי.
כי דבק בי חיידק תימני.


שיר זה מוקדש באהבה לאשתי המסורה בת-תימן נחמה,
במלוא 26 שנות נישואים מאושרים.