[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אוסנת דהן
/
היא לעולם לא תדע

היא לעולם לא תדע, כמה שהיא חסרה
כמה משמעות היוותה, שכעת לא נותרה
והכאב לא נעלם...
מתעקש לפעור עוד צלקת, להקיז עוד דם.

נותרתי לבד, מתפקדת כשניים.
מרגישה כאילו מישהו באישון ליל גנב לי את הרגליים.
והכעס מכרסם, למרות שישנה הבנה.
לא יודעת איך להפסיק להרגיש כמו ילדה קטנה.
להפסיק לשנוא אותה, לשנוא שנעלמה.

יום בהיר אחד, נותקה מחיי ללא התראה.
נשארתי כעוסה, כאובה והמומה.
צלליות, צלליות ממה שנותר אני חולקת עם עצמי.
למה לי? והיא?
גם היא סובלת,
גם היא הייתה בוחרת שהכל יהיה אחרת.
ואני שונאת, שונאת את כל מה שקרה...

איך אביה מת, איך תפסה את מקומו במשפחה...
שאין לה יותר זמן בשבילי, או בשבילה.
שהיא לא יכולה לבוא לשבוע, או יותר כמו פעם...
שאין לכל מה שעשינו יחד, לבד, שום טעם.

שאני לא יודעת ממה שקורה לה בחיים דבר,
שאני מרגישה שהכל נגמר.
ובייחוד שאני לא יכולה להפסיק לכאוב את כמה שהיא חסרה...
ושהכאב נותר עז כשני בנשמה.

נותרתי בלעדיה חלולה.
אין ספק שבפאזל חיי היוותה חתיכה גדולה.
אם רק יכולתי להחזיר את הגלגל לאחור לעולם לא הייתי מעיזה
להתקרב
כי הריחוק ממנה קרע ולעולם יקרע את הלב.


מוקדש לסיון







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
מוישה, יש לך
עוד דם של
נוצרים?
נגמר לי ולא
הספקתי לבשל
לחג.




פולניה


תרומה לבמה




בבמה מאז 28/6/04 22:27
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אוסנת דהן

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה