ושוב זה קורה. בוא נשאר ידידים היא אומרת. אחרי השוקולדים,
הפרחים וההתייחסות אליה כמו האחת והיחידה, כאל הנסיכה. גם היא
נוספה לרשימה, אחרי כמה "בוא נשאר ידידים - אותך לאהוב", מספר
"זה לא אני, זה אתה" ואינספור התעלמויות, טריקות טלפון, ו"אני
לא יכולה הערב" ; "כבר קבעתי עם חברות שלי" הקלאסיים. החלטתי
שדיי, יותר לא נלך על חמודות, חכמות, כאלה שאהנה מחברתן, מהיום
רק 'נעליים', כאלה שמספרים יגרמו להן לפריחה, ספר בלי תמונות
למחלה, ודבר חוץ מטמטום טהור לא יגרום להם הנאה. בינתיים,
אסתגר בבית, עד שאדע את הדרך אל האושר.
לאחר כשבוע של הסתגרות בבית הסגור, לא הבחנתי בין יום ללילה
הכל היה אותו דבר. הריח היה טחוב ומחניק, אני משער שגם אני.
לא, מצבי לא היה מזהיר, לאחר שבוע ללא גילוח-צחצוח או התזה קלה
של דאודורנט זול. לפתע נשמע צלצול בדלת, לאחר שבוע ללא תקשורת
עם אנשים, בשקט ובחושך מוחלט, מי כבר יגיע?
פתחתי את הדלת, ומיד התנפלו עלי שלושה גורילות דמויי אדם, הן
קשרו אותי, הכניסו אותי לשק, הרגשתי כמו חתול בידי חברי כת
עובדי שטן, הרגשתי כבר את האש בזנב, את החוטים על הגפיים וחוסר
היכולת להגיב.
עבר זמן מה, עד שהרגשתי שאני לא בתנועה יותר. השק נפתח. אני
זחלתי החוצה וראיתי את דודו, הראשון בבידור, מולי, מחייך אלי
את חיוכו הממוסחר בהבזקי מנורות ענקיות. לאחר שהתרגלתי לאור,
ראיתי בקהל: את השותפות לדייטים שנהרסו, את השותפות שדפקו לי
ברז, את סוכני המכירות ששיקרו לי, את החברים שרימו אותי, כולם
היו שם, כאלה שהצלחתי לשכוח עד כדי כך שלא הצלחתי להיזכר מי הם
או איך פגעו בי.
דודו הצליח להביא אורחי כבוד מכובדים לערב שנערך לכבודי: דדו
מילמן, שסיפר שוב עד כמה לא מצליח לו עם נשים כאשר שתי בחורות
תלויות עליו; דיווד ברוזה שסיפר איך נשאר עם השיר הכאב והיין
ועוד רבים וטובים, אפילו בלווין מחו"ל לדוגמא, סיפר אריק
קלפטון את סיפור חייו. נראה כאילו העולם התאחד לערב ספשייל אצל
דודו.
בסוף הערב, לאחר שכולם קיבלו פרסים, מלבדי כמובן כי דודו סיפר
שהוא רוצה להצטרף למועדון המופלא והגדול הזה של האנשים שדרכו
עליי, ניגשתי אל דודו ושאלתי, "למה?! למה אני?! ולמה לא שלחו
לי הזמנה במקום להביא אותי כמו גור נמרים מהספארי לאולפן
טלוויזיה?". דודו תקע לעברי את המבט השרמנטי ואמר: "צוות
התחקירנים המופלא של התוכנית... אהה אנחנו כבר לא בשידור. אז
ככה שמע בחורצ'יק, חיפשנו בנאדם שלא כל כך הולך לו בחיים בלשון
המעטה, וכולם כמעט מכל רחבי הארץ המליצו עליך. אבל אל תדאג אתה
תהיה האייטם גם בתוכנית הבאה, תוך שבוע - מקסימום שבועיים, אם
צריך נשים לקט - נהפוך אותך לאדם מן השורה אם לא ליותר. וככה
חמודי, בנינו עליך שתי תוכניות עם רייטינג מעולה."
עם המראה המבהיל שלי, הריח המצחין מגופי, התנפלתי עליו: "זה כל
מה שאני, אייטם של תוכנית טלוויזיה במדינה קטנטנה?!" והוא בשיא
שלוות הנפש ענה: "כן, למה?". יותר לא יכולתי לשאת זאת כיוונתי
אגרוף לפנים שלו וקלעתי, הוא נכנס לתוך מועדון חדש, מועדון
האנשים שנפגעו ממני. לפגוע בי נפשית, פיזית, לכנות אותי בכל שם
שיש. את זה סבלתי, אבל להפוך אותי לאייטם? עד כאן.
הייתי מעדיף להיות הנושא בשיר אהבה, אני אנסה לתפוס את דיווד
ברוזה אולי הוא יוכל לסדר קומבינה אצל יונתן גפן.