New Stage - Go To Main Page

ליאו שפרמן
/
שמלה לבנה

שכחתי כמה אני אוהבת ללבוש את השמלה הלבנה שלי, הרגשתי בה כ"כ
טהורה, כאילו לא עשיתי בחיים שלי משהו רע, כמו מלאך.
גם המחמאה הכי גדולה שקיבלתי קשורה לשמלה הזאת אמרו לי שאני
נראית כמו היפית (ג'ני) מהסרט "פורסט גאמפ" זאת שרצה בבריכה
לכיוונו. מי יודע אולי זו באמת הייתי אני בגלגול שעבר, בגלגול
שנגמר.
אולי גם לבשתי שמלה לבנה ועישנתי סיגריות לבנות וכדורים לבנים
סבבו אותי, ואני הייתי אחת מאלו שכל הזמן אמרו "ALL YOU NEED
IS LOVE" ושרו שירים על שלום במקום על מלחמה, אולי הכנסתי לאחד
מהם פרח לאקדח, ואולי, ואולי.
אז לבשתי את השמלה הלבנה ביום שישי ויצאנו לפאב קטן בת"א, הפאב
שהכי אהבתי, "בלקוני", והתחלתי להתעלם מאנשים לידי והרגשתי
כאילו אני לבד בעולם חלומות ומישהו הזמין אותי לרקוד בחלום
ורקדנו צמוד צמוד. אבל חלום, זוכרים?
אז שתיתי כמה משקאות זה לא אומר שהוא היה צריך להוציא אותי
מהפאב ולקחת אותי לפינה, לקרוע לי את השמלה הלבנה ולהכתים אותה
באדום כזה. השמלה כבר לא לבנה שם, אבל בצד הזה אני ממש טהורה,
פשוט התחלה חדשה.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 28/7/01 18:04
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ליאו שפרמן

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה