מרים אוצ'רטיאנסקי / נמוגים |
נמוגים לאט חזיונות דאשתקד.
נידונו לכליה עוד טרם צצו.
בחליפין מבט אחד, לאן אלך,
כעת, משכל דבריי כבר קצו.
בעבי תוגה. בצמר גפן מתקתק,
נתווה על גוויהן של הכבשים.
אני רואה, משמע, אני עוד כאן.
משמע שלא,
שלעולם כבר לא אבין.
עליי כולם נבלו עם בוא השמש,
טבלו את כל ניסיונותיי במי ברזל.
אם רק אוכל לחלום, לחרוץ גורל
אולי אזכה לתירוצים
להישאר.
נמוגים לאט חזיונותיו של אף אחד.
נידונו לכליה עד סוף הזמן.
בחליפין מבט אחד, מבט אחד בלבד.
שלא ה ס פ י ק
עד
קץ
(כל המילים)
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|