אביב זוהר / חיי של זומבי |
ומחר כשכולם ישכבו על משכבם אני יוצא להתאוורר
כי אני לקחתי אתכם אל המוות הצפוי
העולם הזה הפך לכזה הזוי
ואני משותת לי בין הקברים בתקווה
שאולי מתוך אחת המצבות אמצא לי אהבה
והיום כשהעננים יהיו שחורים
האנשים יהיו סגורים
וכולם ימותו ורק אני ישאר
וכבר לא יהיה לי עם מי לדבר
כי חייו של הזומבי קשים מכל
הוא חי והוא מת שום דבר לא יכול
גוויה מהלכת בתוך בית קברות
מקום שממנו יוצאות הנשמות השחורות
ואולי יום אחד
אדע שאני לא לבד
שקיים מלבדי משהו אחר...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|