אני אוהב לראות אנשים עם חיוך מרוצה על הפנים. זה נורא משעשע
אותי לפעמים. הם משוויצים בזה שהם שמחים או משהו, או שזה לא
נשלט ואז זה עוד יותר משעשע. זה משעשע אותי, בכל מקרה. לפעמים
גם לי יש חיוך מטופש שכזה על הפנים. לפעמים לא.
אני אוהב לראות, שמישהי אוהבת מישהו. אני אוהב גם את המצב
ההפוך. אבל רק כשאני מסתכל מהצד. אבל רק כשאני מסתכל מהצד.
אני אוהב לראות זוג מאוהב. או לא מאוהב, אני לא יודע, אבל סתם
ביחד. אולי היא איתו בגלל הכסף או להפך, אבל זה לא משנה. אני
אוהב סתם להסתכל על שניים כאלה ולחשוב. לפעמים זה משמח אותי.
לפעמים לא.
היה נורא מתאים לכתוב עכשיו, שאני אוהב לראות אותך מחייכת.
ולפעמים אני באמת אוהב לראות אותך מחייכת. לפעמים אפילו כשאת
מחייכת איתו. אבל לפעמים לא. האמת, שאיתי את לא מחייכת הרבה,
אבל את גם אף פעם לא עצובה, סתם אדישה כזאת. ולפעמים, לפעמים
זה כואב יותר. בעצם, זה תמיד כואב יותר.

לפעמים אני אוהב לאהוב אותך.
לפעמים לא.