לחיות, למות,
כמו כל השאר,
בסוף כל יום,
ישנה שקיעה.
והאהבה והתקווה,
שוב נמדדים
אל מול הפחד,
במאזני הנחמה.
ואני אותך אהבתי,
לפני שנים,
לפני זמן
כה רב.
ואני אוהב
אותך עדיין
ואוהב אותך
לעד.
כי זו דרכה
של אהבה.
כן, זו דרכה
של אהבה.
והדרכים בהן פנינו,
לקחו אותנו לאי שם.
לארבע רוחות שמיים,
כמו עננים אל תוך הים.
הכוכבים
קורצים ממעל,
והעצים
קדים קידה.
הרוחות
לוחשות את שמך
ואני אראה שוב את פניך,
כשאביט בלבנה.
ואני כמו שוטה,
אוהב אותך עדיין.
אוהב אותך
גם לעולם.
אי שם,
עוד יצטלבו דרכינו,
באמצע גן,
על גדות אגם.
ואני אותך אהבתי,
לפני שנים,
לפני זמן
כה רב.
ואני אוהב
אותך עדיין
ואוהב אותך
לעד.
כי זו דרכה
של אהבה.
כן, זו דרכה
של אהבה.
יש זמן לחיות
וזמן למות
ומסביבי
תמיד שקיעה.
חשבי ילדה,
האין זו שטות,
לחיות לבד
בלי אהבה.
ואני אותך אהבתי,
לפני שנים,
לפני זמן
כה רב.
ואני אוהב
אותך עדיין
ואוהב אותך
לעד.
כי זו דרכי
בין אנשים,
לזהור כמו אור
באפלה.
וזו דרכה
של אהבה.
כן, זו דרכה
של אהבה. |