יעל ויק / כאן, ועכשיו |
החלק את אצבעותייך הפסנתרניות בעורפי, לחש בי סודות של אש.
אני אקשיב, מבטיחה.
אל תחסוך מילים, אתה מכיר אותי, מילים לא מפחידות אותי. רק
דבר. לא, צעק.
אל תעשה סופות חול במדבר במילים שלא נשמעות.
דבר אליי בחוף ובהרים.
אני מבטיחה להחליש את המוסיקה, להסתגר רק איתך.
וגם אם אוזניי לא שומעות, גופי מקשיב. הוא עונה לך באנחות,
בקימורים.
אם תדבר אליי באצבעות הקשב לגבי, צמרמורת עברה בו.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|