גיל וינשטיין / מנותק מנותק מנותק |
פעם עם חבל הטבור
וכעת
מנותק
מנותק
מנותק
ולא ברור.
אך יום יבוא עם הצנתור
ושק שחור וכעור
בחסד אחריתי
יעטוף אותי
ברגע נצחי
בתולי
שלי.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|