צופרים מהדהדים באזניי,
דציבלים מעוותי צורה.
רעש מוזר, לא מוכר,
חוצץ ביני לביני.
טריליון תאי מוחי, שמתו,
מבכים את האחד שנותר.
בתוך המולה גוברת, מתעצמת,
ראש מתפוצץ לרסיסים.
תא בודד נאבק על חייו,
יודע, מלחמה אבודה.
צופרים זועקים סביבי
בשפה לא מובנת, תמוהה.
עוד לילה של אמת עירומה,
זוחל למיטת כלולות שחורה.
נום ינום הבודד, איש התא,
בחשכת צלמוות, שם דממה.