ארבל הכרמלי / כמו נר מן האש |
תחת לובן כוכבים
מאצל חלוני,
שולח אלייך געגועים כחולים
עליהם תוכלי לערוג בלי מילים
ורק את דמעת האושר שתנחת בכפך
שמרי לי עד הפעם הבאה שניפגש.
רוצה לתת לך מאוצרותיי
בכל ימיי ולאורך לילותיי
אך השלווה מתה בסביבותיי
וכל אשר אוהב לבי נמנע בחיי
למעט אהבתי אלייך
ואהבתך אליי.
בלעדייך אראה רק ידיים כבדות
משאת את פניי הנפולות
בעת ריחוקך, מבלי שעינייך ממולי
ומה שנותר לייחל בעת געגועי,
כמו הנר מן האש-
את פנייך ממולי אבקש.
15/06/04 ©
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|