אני הוא הנבגד
בו בגדתם עשרות פעמים
אני זה שעשיתם
מעורר רחמים
אני הוא שהושאר
מוטל לבדו על האדמה
שדרכתם, הזנחתם
והמשכתם לכם הלאה
אני הוא זה שתמיד
הסתכלת מסביבו
שאף לא פעם אחת
באמת רצית בו
שקפץ וצעק ונופף בידיו
ועדיין את המשכת
להסתכל מסביבו
אני הוא שוויתרתם לו
שאמרתם: "לא נורא", ו-
"איזה יופי"
אני הוא ששילם על כך
ברגעים של סבל
אני הוא שלעד
כבר לא ירגיש בסדר
ושהיכן שלא ילך
תקועה עמוק בו חרב
אני הוא בעל הפנים המוזרות
שחלפתם על ידו בצהרים
שחיכה בתחנה
איזו שעה, או שעתיים
שאיש אינו יודע או מבין
לאן הולך
וכשהוא כבר מדבר עם מישהו
זה תמיד עם עצמו
אני כבר לא כועס מזמן
ואיני כבר מאשים
אשלם מה שתרצו
הניחוני לנפשי. |
