את אומרת אני רוצה להרגיש,
אני רוצה כאב וסימנים כחולים,
ריגושים זולים, נחמות קטנות,
הכל בריחות, זה מה שנשאר.
הכאב הוא בפנים, לא בחוץ
צלקות נאספות לאט לאט,
אחת על אחת,
אצל כל ילדי המרוץ.
זה יהיה יום בו נהיה עסוקים,
נזכר מה הזנחנו, שדות ירוקים
של נפש זקנה כבר, עייפה מידי.
תיזכר, לשניה, בניצוץ חייה, איך צחקה,
ולרגע, רק לרגע, עשתה ממך אדם טוב יותר,
כרגע גם סתם אדם היה טוב - תחשוב.
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.