[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








העולם הולך וקטן, רגליי כבדות ממשקל החלומות
הקושרים אותי לעבר אשר מעולם לא היה שייך לי,
וסיוטיי בגדו בי והשאירו אותי מאחור
כי האור שאני נושא בנשמתי צורב את נפשם.

לכל מקום אליו אפנה את מבטי,
מאחורי עיניי מסתתר צל של ציניות,
מסתתרת בדיחות הדעת של האמת הבלתי ניתנת להשמדה.

חוקי גורל עוטפים בתכריכים של דם
את הדרך המפותלת שבה אני הולך. נהרות של
זכרונות עוברים בתעלות אשר בצידי אותה הדרך,
עדיין מנסיך לאחוז בחלומותיי רק כדי להחיות אותי שנית.

אינני מת, אך אני מפחד לחיות.

בתוך הכאב והיגון אשר על פיסגת ההר הקר מכולם,
שוכנים גופות מצפוני ולבי, מלאים בבדידות
ארוכת שנים אשר אפילו אלף ארוחות לא ימלאו,
בתוך  ראשם השבור יש קריסטל של מלח טהור.

העולם נצחי, אך כה קטן שאיני יכול עוד לברוח.
כל העולם כולו פרוש לרגליי, אך אין לי מקום בו להסתתר,
אפילו אם לגיהנום עצמו ארצה לברוח, אפילו אם ארצה
להקריב את כל המלאכים שבשמיים, אין לי מקום לברוח אליו.

לאן לעזאזל נעלמת בתוך הערפל של הזמן!
לאן לעזאזל אני יכול ללכת, כשאני מוכן ללכת
עד שרגליי ישחקו ובשרי ינשור מגופי.

לאן לעזאזל אני יכול לברוח
כשכל העולם הוא כזה קטן בכף ידי,
כזה גדול בתוך תמונת לווין, אך חוזר על עצמו,
ואין מקום חדש בעולם שבו אוכל להסתיר את עצמי.

אז לאן אוכל לברוח, כשהחלומות קושרים את רגליי?

לאן עוד אוכל ללכת, כשהזיכרונות חוסמים את כל דרכיי?!

חוקים של גורל עוטפים את דרכי ומונעים ממני להחליט על עתידי!

ולהסתובב אחורה איני יכול עוד,
כי תהום עמוקה ושחורה ממלאת את נשמתי.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
חצי תימני,
פולני בסטארט אפ
וחברה שלי אני
מתחנן תחזרו לי
לחיים, עדיף דרך
הסלוגן אבל גם
אימיילים יתקבלו
בברכה!



באבא ציון מפרגן
מצטער ומתגעגע
לעשן, ריגושים,
סלוגנין משובחים
ולזוגתו ז"ל
שתחייה אמן כן
יהיה רצון!


תרומה לבמה




בבמה מאז 26/6/04 18:27
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
יובל (טרובדור) אומנטור

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה