אני חושבת שהשתגעתי והכל בגללך
לא יודעת בכלל למה הקשבתי לקולך
רמסת את כל מה שהיה בי מובנה
לא יודעת לאן עתידי עכשיו פונה
רמסת את טיפת הביטחון שעוד הייתה לי
את בכלל לא יודעת עד כמה שרע לי!
מסתגרת בבית, מרגישה לא שווה
אפילו למוות הייתי קרובה
והכל בזכותך, לא אוותר לך לעולם
אני שונאת אותך ואת זה יודעים כולם
יום יבוא ועוד אוכיח צידקתי
וכולם אז יראו רק אותי, רק אותי!
ואת תיקברי לך מרוב הקנאה
גם אני עכשיו יודעת להיות הרעה!


נכתב לפני כמה שנים ברגע של חוסר שפיות,
ונמצא לפני כמה ימים עמוק עמוק בתוך המגירה...
לשיפוטכם!

                          מוקדש לאפרת