בבוקר, עמך,
עטופה בחום אהבתך
ויודעת בוודאות
שבערב שוב אהיה זקוקה לחיבוק,
שאנסה לספקך במחשבותיי
העוטפות את כולך,
ואני חשה את ייחודו של הרגע;
נשימתי נעתקת
מאותה הלטיפה
ממנה צמחה סערה,
ממנה נכבשתי כולי
וכל אשלייה הפכה למציאות.
כבר אינני תלויה בין עצב לשמחה
אלא שרויה בתוך אהבתך,
כבר לא חושדת ברמז של חורף גשום;
רק רואה את זוהר העונה החדשה.
22/09/03 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.