יפה את אחותי,
שיערך גולש כזנב סוס אצילי
שזור פסי הראל מוזהבים.
רוך פנייך ואודם שפתייך- כשני
עופרים חיוורים,
מבשילים לאור השמש.
לעולם לא הייתי  
רוצה להשמיד יופי כזה

עם מכחול חד סיבי תער,
נחילים אדומים פורצים מגופה
הו לא
להשיב אותם לוורידיך
לא לתת לאף טיפת זהב אדום
להת
     בז
          בז

טרגדיה-
אחותי היפה,
ריקה ולבנה
כבובת שעווה
אני מודדת אותה מול המראה,
תולה על קולב ושומרת בארון
יפה את אחותי.


נכתב ב14.6.04
נערך ושופץ 14.2.13