יחי הקיטש!
אוקי, הגירסה משופרת! (תודה לאל על cool edit!)
אשמח לקבל תגובות...
בחורף הזה,
אני מתחת לשמיכה.
אני לא בוכה,
גם לא לבדי.
הגשם יורד,
ומרטיב את בגדיי.
הקור חודר לעצמותיי.
מי מכם יכול להבחין,
אם אלו טיפות או דמעות זולגות מעיניי?
מי מכם יכול להבין,
למה אני עומדת בגשם ללא מטריה?
משלולית לשלולית,
מפזמון לפזמון,
המילים מדלגות משפתיי.
בדרך הביתה,
עוד מעט בשביל,
אני קוראת לו שימהר אל זרועותיי.
עם סוודר גדול,
מעל למידותיי,
עם ספל תה חם בידיי.
הרוח מאיימת,
התריסים נרעדים,
אבל לי חם בפנים.
מי מכם יכול להבחין,
אם אלו טיפות או דמעות זולגות מעיניי?
מי מכם יכול להבין,
למה אני עומדת בגשם ללא מטריה?
בחורף הזה,
אני מתחת לשמיכה.
כבר לא בוכה,
גם לא לבדי...
למי שרוצה עוד תחושה של חורף (כן, באמצע הקיץ!)...
http://stage.co.il/Stories/238649
|