יולי עמיחי / זרימות - חליפות |
מדממת למוות.
מסתכלת על הזרימה בשלווה,
תמונות חיי חולפות כנגד,
רגועה מתמיד.
כולכם חולפים שם כמצעד איוולת,
בונים ויוצרים, צומחים וגדלים,
בבועה יצוקה.
נראה שהשחר מפציע באופק,
המנהרה ברורה יותר והאור בה כבה.
האוויר נקי,
הכל מיטשטש בין כאן לאחר-כך,
הרמוניה של מים, אדם ושמים,
הושלם מעגל.
עם הלב המתכווץ בשלווה, הנשימה, הזרימה,
מתערפלת, איוולת, באופק לאחר-כך,
תם ונשלם.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|