כולי חבולה ומלאה שריטות
חלקן חיצוניות, מהמכות שהחטפת לי
וחלקן נפשיות מהתעללות אותה העברת אותי.

כואב לי
כואב לי עלי, אולי עליך או עלינו

אף פעם לא חשבתי שנגיע למצב
בו אני רוצה כל כך לשנוא אותך עכשיו

אתה לא אדם אלים, זה מכה בי
אבל הכאבת לי
זה רק מכות יבשות, הסימן יעבור מהר
הכאב של הבגידה לעולם ישאר

כנראה שמעולם לא אהבת אותי
כשהיינו ביחד התאהבת בנשים אחרות
כשנפרדנו, התרכזת בלהתעלל רגשית, עד שהזלתי דמעות

טרחת להגיד שאתה לא אוהב, אתה רוצה רק בגוף
לכן איתי אתה שוכב

הבהרת שמעולם לא ראית עתיד, רק שחורות
ובכל זאת המשכת לתת בי תקוות

החיוך שלך היה מזויף, הדמעות שקריות
האמת התגלתה כשהוטחתי בקיר הרוסה עם כוויות

תמיד חשבתי שאני אדם חזק, אתה עשית ממני קטנה
אני חושבת שאין לי יותר אמון באהבה

רע לי
רע לי נורא על הכול

כי נסיתי לתת לעצמי להסחף, גימדתי אותי והגדלתי אותך
נהיית ענק ובטוח, שאבת ממני את כל כוחך
אחר כך נפנית לקחת גם את כוחי
ונשארו לי דמעות, שריטות אדומות ואותי