בין מזרח למערב ליבי נקרע.
מתחת לשמיים כחולים מנסה להבין: למה ברחת למערב?
על האדמה הזו אביך נלחם, ואתה בורח?

למגן דוד מצדיעה
חונכת לציונות, חונכנו לאהבת מולדת

שם הכל גדול, שם הכל מלאכותי
שם השפה זרה, שם אתה קטן יותר.

פעם אמרנו שבמזרח זורחת השמש
היום כשאנחנו אומרים מזרח, על חופש חושבים.

בין מזרח למערב, ימינה שמאלה, קדימה אחורה, איבדתי כיוון

הוא נעלם למזרח, כבר שנתיים שלא ראיתי אותו
תמונות נוף הוא שולח לי במייל, "מחפש את עצמי" הוא כותב לי
ואני לא מבינה למה הוא צריך לטוס עד לשם, כשכאן יש לו את אותו
הדבר.

ימים ולילות טיילנו בגולן ולעולם לא נמאס.

נטשו אותי כולם
חלקם למזרח וחלקם למערב.

זו אני שלא מבינה?
זו אני שמתעקשת על האדמה הרקובה,המסריחה הזו שמישפחותנו נילחמו
עליה?
זו אני שלא רואה כי אחרי הצבא חייב לברוח מכאן?

אני שלמה עם החלטותיי.

בין מזרח למערב יש עושר, יש חיים, יש אהבה, יש משפחה, יש
היסטוריה.

בין מזרח למערב אחיה את שארית חיי.


מונולוג שנובע מבילבול שאלות רבות למה ואיך? עם פנייה לאחרים
בהקשר לירידה מהארץ