|
כאל אפרסק בשל בקיץ
כשיכור הלוגם כוסית יין
כחתול הצד עכבר
את שפתיה לנשק
כאל יונה עם עלה של זית
כעץ הצמא למעט מים
כגשם השש אלי מדבר
את רגליה לפשק
כנווד - כל מקום לו בית
כקוסם המוציא יש מאין
כעדר, כובש את הנהר
את התנגדותה לנתק
כימאי, מתענג לו בשיט
כחלום מתגשם לו בליל
כהרפתקן, ניצב על פסגת ההר
את בתוליה לבתק |
|
|
טוב, די, נמאס
לי. כבר עדיף
לעבוד ברמזור,
גם משלמים יותר.
כמה אפשר? אני
עומד כל היום
וצורח. נמאס.
כותבים עליי
סלוגנים מטופשים
וכולם רואים את
השיערות שיש לי
באף. אני
מתפטר!
האיש האדום
שלמעלה ברגע של
משבר, לפני
שהתחיל לעשות
מדיציה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.