שוב אני נמצא לבד, כי טעיתי בדרך
שוב אני בודק עכשיו האם מעלי זאת שמש
ואני הולך עכשיו בעקבות טיפות של גשם
מעל עירי ענן גדול שגונב לי את החשק
והחורף והסתיו מתאספים אצלי בלב
אלו לא עלים נופלים עכשיו, אלו פיסות מהלב
צולל עמוק, לרגלי קשורה אבן ואין לי חמצן
זה לא אוויר, שחסר לי עכשיו, זו את ואת אינך...
נפשי כלואה בין סורגים, היא עצורה על גרימת עוול
ובלעדיה, זה די קשה לראות סימן לקשת.
והחורף והסתיו מתאספים אצלי בלב
אלו לא עלים נופלים עכשיו, אלו פיסות מהלב
וחדרי אפור וקר ואין מוסיקה שמתנגנת
ואני יושב עכשיו וחושב לאן את הולכת. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.