[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







ליה לבל
/
שקט נורא

הלכתי לים, והתחלנו עם כל מיני בנים סתם עם כל מיני מבטים. הם
דיברו איתנו ודיברנו בחזרה.
אח"כ הלכנו לאכול באיזו מסעדה, אני והחבר'ה, אבל אני לא הייתי
שם, רק על פנים.
חזרתי הביתה וגלי התקשרה. היא רצתה שנצא לאיזו מסיבה, אז יצאתי
כי הייתי בהיי של על פנים.
והיה לי כיף, באמת כיף.
כשחזרתי הביתה נרדמתי וקמתי לזריחה, לבוקר של סנוקר וגופיות
וג'ינסים. שוב הייתי שם עם כולם. וכמה צחקנו. זה מחזיק.
אתמול הם נעלמו, והתעוררתי לשקיעה על מרפסת ביתי.
כמה עצוב ונוגה הכל. השקט הזה, של להביט בחיים ולהתמוגג...
זה לא קרה, ולהיפך, התפוגגתי.
השקט של עצמי, להביט במראה בשמיים ולחשוב...
אני לא מסוגלת לחשוב.
לחשוב עשה לי עד כה רק רע.
מה הם החיים, אם כשאתה מסתכל, ובאמת מסתכל, כל מה שאתה רוצה זה
לברוח?







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
למה יש לך זיפים
שחורים, ולא זקן
לבן וארוך, שאל
אותי חסיד
חב"ד.

כי הזקן נכנס
לוודקה, ואני
כולה בן עשרים.

גם כן חסידים
שוטים.


משיח בגופייה


תרומה לבמה




בבמה מאז 13/7/04 17:31
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ליה לבל

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה